‏הצגת רשומות עם תוויות ציבורי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציבורי. הצג את כל הרשומות

2.5.2013

הספרייה הלאומית-הצעה לתחרות | טיטו אדריכלים

הצעה לתחרות אדריכלים הספרייה הלאומית – שלב א'
תפיסת התכנון האדריכלי

מבנה הספריה הלאומית החדשה של ישראל שוכן למרגלות הכנסת, אל מול מוזיאון ישראל,בצמידות לקרית הממשלה, וצופה אל קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם, משכנה הישן של הספריה.
מבנים אלו הסובבים את האתר, צנועים במהותם, בעלי מבנה גיאומטרי מובחן, מציגים צורות התמודדות שונות עם הטופוגרפיה הירושלמית.
במבנה הספריה החדשה המבנה הוא הטופוגרפיה. רוב שטחי הספריה לא תוכננו כנפח בנוי על קרקעי, אלא כקפל קרקע שממנו "צומח" מבנה קובייתי המדבר עם השפה של המבנים החשובים בסביבה.
תכנון המבנה כקפל קרקע מייצר שטחים ציבוריים פתוחים ומאפשר למבקרים באזור לחוות את הבניין גם בשיטוט על גגותיו ובכך לעודד שימוש בו על ידי הציבור הרחב גם אם לא הגיע במטרה לבקר בספריה. שטחים ציבוריים אלו יוצרים קשרים עירוניים חדשים בין הרחוב העליון (קפלן) בו תעבור הרכבת הקלה, לתחתון (רופין) העתיד להפוך לשדרת המוזיאונים של העיר.

באמצעות קפל הקרקע נחשפות פעילויות החינוך והתרבות  במבנה, תוך מתן אפשרות להצצות אל אזור התערוכות הקבועות והמתחלפות מתוך רחבת הכניסה המשופעת המובילה את המבקרים בירידה מתונה אל עבר הכניסה הראשית. רחבת הכניסה מוקמה כך שהמבנה מספק לה הגנה מפני הרוחות המערביות השוררות באתר לאורך השנה ומקרינת השמש בעונת הקיץ.
מבט רחבת הכניסה

מבט לחלל הכניסה

קפל הקרקע ממשיך אל תוך מבנה הספריה. כל המכלולים הציבוריים של הספריה פרוסים על פני מערך מפלסים משופעים ורציפים. מערך זה מאפשר מבטים רציפים בין מכלולי הספריה השונים ומייצר התמצאות קלה בבניין ותנועה נוחה ויעילה בין חלקיו השונים.
שילוב המבנה בסביבה
 
חתך לאורך המבנה וחזית לרחוב רופין
באמצעות שילוב המבנה בטופוגרפיה נעטפו אזורי התפעול הלוגיסטי והמשרדים במסה טרמית המקטינה את משרעת הטמפרטורות במבנה ומאפשרת שימוש יעיל במערכות מיזוג אוויר. אזורים אלו נפתחים למערך של חצרות פנימיות המופנות לדרום ויוצרות פיזור תאורה המאפשרות זרימת אוויר מפולש.
אולמות הקריאה
אולמות הקריאה מרוכזים בקוביה שבה מערך רמפות רציף הצומח כלפי מעלה המאפשר מבטים בין אוספי הסיפריה השונים, ומעודד אינטראקציה בין משתמשים מתחומים שונים.
עם הטיפוס במעלה הרמפה,  מתגלים מבטים חדשים החוצה אל נקודות ציון חשובות בעיר- הכנסת, מוזיאון ישראל, עמק המצלבה, בית המשפט העליון וכו'.
אזור תערוכות מתחלפות
סביב לאולמות ממוקמים אגפי תהליכי הספריה השונים, והפונקציות התפעוליות והלוגיסטיות. הקשרים בין הפונקציות התומכות לאולמות מתבצעים באמצעות גשרים במפלסים השונים המתחברים אל הגרעינים שבאולמות הקריאה מבלי להפריע לקהל החוקרים והמבקרים.
מערך הרמפות עטוף במערכת כפולה של קירות מסך ליצירת חיץ טרמי ואקוסטי.
הדופן החיצונית מחופה "דפי" אבן מקומית המונחות בצורה אופקית, כמו שכבות האבן בטבע. השכבות האופקיות מהוות פרשנות חדשה לשיטת הבניה הירושלמית המסורתית באבן.    

כל המכלולים הציבוריים של הספריה פרוסים על פני מערך מפלסים משופעים ורציפים

בשעות החשכה, כאשר השמש שוקעת על הרי ירושלים, האור והידע האצורים באולמות הקריאה מוקרנים החוצה אל סביבותיה מבעד לדפי האבן המחפים אותם ומפיצים אותם לכל עבר.



8.2.2011

הפקולטה לרפואה בצפת של אונ' בר-אילן - הקמפוס הזמני תכנון טיטו אדריכלים

מליאת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) החליטה סופית בינואר 2010 שאוניברסיטת בר-אילן תקים את בית-הספר החדש לרפואה בעיר צפת ובכך יוצא לדרך בית הספר הראשון לרפואה בגליל.
"בשנת תשע"ב תיפתח שנת הלימודים הראשונה בצפת. הפקולטה לרפואה תיתן דחיפה אדירה לחינוך, אקדמיה ומערך הבריאות ותהווה עוגן לאוניברסיטה בגליל". דב
רי השר לפיתוח הנגב והגליל מר סילבן שלום, אשר מקדם הפרויקט.

בימים אלה החלו המיונים לקליטת נבחרת הסטודנטים שימלאו את ספסלי הפקולטה בגליל. בסך הכל ייקלטו 125 סטודנטים. ושנת הלימודים צפויה להתחיל באוקטובר 2011 במבני הפקולטה הזמנית בצפת.

הקמפוס הזמני | תכנון טיטו אדריכלים:

תכנית ההעמדה כללית

במתחם ישנו מבנה אבן קיים על מגרש של כ-10.5 דונם אשר נבנה בתחילת המאה ה-20 ושימש בעבר כבית חולים והיום עובר שיפוץ וטיפול בחזיתות ומקבל הסבה לאולמות לימוד ומעבדות.

לבניין הקיים, המכיל גם חדרי מנהלה וספרייה בשטח של כ- 1,750 מ"ר, יתווספו עוד כ- 5000 מ"ר הכוללים 2 כיתות גדולות, אודיטוריום, קפיטריה ומעבדות מחקר להוראה.

המעבדות יצוידו במכשור המודרני והמתקדם ביותר לרווחת החוקרים והסטודנטים.

בנוסף יקומו עוד 5 מבנים חדשים אשר יכילו מעבדות מחקר ובית חיות בתכנון אדריכל צדוק שרמן וביחד עם הבניין הראשי יהוו את הקמפוס הזמני אשר ישמור על הצביון הקיים בעיר צפת עם חזיתות אבן מקומית.

מבט למבנה הראשי.

חזית מבנה ביה"ח הקיים.


חזיתות מוצעות.

במקביל ממשיך התכנון של קמפוס הקבע ע"י טיטו אדריכלים:
טיטו אדריכלים-מגזין אדריכלות אילן בגליל-בית הספר לרפואה בגליל, בר אילן


27.7.2009

אילן בגליל-בית הספר לרפואה בגליל, בר אילן

במסגרת התחרות להקמת בית הספר לרפואה החמישי שימוקם בצפת, טיטו אדריכלים מובילה את צוות התכנון של פרויקט זה מטעם אוניברסיטת בר אילן המשתתפת בתחרות. צוות התכנון כולל גם את האדריכל צבי לישר והאדריכל האמריקאי קובי קרפ.

עקרונות תכנון הקמפוס:

בתכנון האדריכלי הושם דגש מיוחד על ההקשר הנופי בו בית הספר עתיד להיבנות ועל הקשר בין הפקולטה לרפואה ועולם האקדמיה בכלל לבין הקהילה והעיר צפת.

מבנה הכניסה היושב בדופן כיכר רחבה מהווה תווך בין שימוש ציבורי-אזרחי לפרטי-אקדמי.
בין הפונקציות שישולבו במבנה ניתן למצוא מרכז קונגרסים ,אודיטוריום מפואר, חללי תצוגה, מרכז ספורט, בתי קפה ולצדם מרכז הדמיה רפואי,ספריה ומנהלת הקמפוס.

בתמונה: תכנית גגות


בתמונה: תכנית קומת קרקע

בניין הכניסה הינו השער לקמפוס ותחילתו של הרחוב האקדמי.הוא משמש כקו גבול פיזי מחד,ומאפשר קשרי מבט אל ציר החינוך מאידך.


בתמונה: מבט למבנה הכניסה וחזית מבנה הכניסה.


הרחוב הפנימי הינו החוליה המקשרת והמפרידה בין חלקי הקמפוס השונים. התרחבות הרחוב והשתנותו מאפשרים שילוב ריאת ירוקות, מקומות שהיה ומפגש וחיי קמפוס ערים ומפרים.

לאורך ציר זה תתאפשר התרחבות עתידית של הקמפוס.

בתמונה: מבט כללי


בתכנון בית הספר הוגדרה הבניה הירוקה כעקרון מנחה כחלק מהמאמץ העולמי לשמירה על הסביבה.
התכנון מאפשר שימוש בחלק מהגגות כגגות ירוקים מגוננים ובחלק מהגגות כבסיס למתקנים פוטו ולתאים אשר ייצרו כ-60% מצריכת האנרגיה של הקמפוס.גם בהפניית המבנים ובתכנון החזיתות שולבו עקרונות הבניה הירוקה חוסכת האנרגיה.

בתמונה: חזית מבנה המעבדות

בתמונה: תכנית מבנה הכניסה




27.6.2009

חטיבה חדשה לתכנון מבני ציבור הוקמה בטיטו אדריכלים

משרד טיטו אדריכלים רכש את המשרד הוותיק לישר צבי אדריכלים ומתכנני ערים.
המהלך נועד להקמת חטיבה לתכנון מבני ציבור, במשרדינו.

סמי טיטו, "הצטרפות משרדו של לישר, הינו צעד חשוב מאד מבחינתנו, לקראת כניסה לתחום החשוב והמאתגר, של תכנון מבני ציבור, קמפוסים אוניברסיטאיים, מבנים לתעשיות עתירות ידע, מסופי נוסעים, גשרים ועוד."

משרד לישר צבי אדריכלים ומתכנני ערים, הוקם לפני כארבעים שנה ונחשב לאחד המשרדים המקצועיים והיצירתיים ביותר בישראל.

במהלך השנים תוכננו במשרד, מבני ציבור רבים בארץ. בין השאר השתתף משרד לישר, בתכנון מסוף הנוסעים הקרקעי החדש, בנמל התעופה בן-גוריון ובהמשך, בתכנון תחנת הרכבת החדשה והראשונה מסוגה, בישראל, שהוקמה בצמוד למסוף הנוסעים בשיתוף עם אלדר אדריכלים, בפרויקט נתב"ג 2000.

בתמונה- טרמינל 3 מסוף נוסעים, נמה"ת בן גוריון. תכנון-לישר-אלדר אדריכלים בשיתוף עם som architects

בין הפרויקטים הנבחרים הנוספים אשר תוכננו במשרד לישר: תכנית אב לקמפוס החדש של אוניברסיטת בר-אילן
ברמת –גן, קמפוס המכון הטכנולוגי חולון, מרכז לימודי איזורי ע"ש ג’ו – אלון, ליד קבוץ להב, מרכזי ספורט, מבנים לתעשיות עתירות ידע, מעונות סטודנטים, ועוד.