בכל פעם שאנו ניגשים לתכנן תכנית בניין עיר, אנו מנתחים את המצב הקיים ומשליכים את התובנות שלנו אל פוטנציאל ההתפתחות העתידית ביחס למצב הקיים.כאדריכלי הפרויקט אנו מנסים ליצור גישה חדשה אשר מסתכלת אל העתיד שאנו ביחד עם קברניטי העיר והיזמים רוצים להעניק לקריית מלאכי.אנו חיים בעידן של התפתחות מתמדת ושינוים וחידושים אין סופיים. יש צורך להסתכל לטווח רחוק, (עשר שנים ויותר), ולהבין את ההתקדמות הטכנולוגית התחבורתית האקולוגית ואת ההשלכות על צורת המגורים.אנחנו לא רוצים לצפות את העתיד אלא לתכנן אותו.סכמת התכנון מתבססת על ציר ליניארי המחבר בין שני מוקדים מרכזיים בשכונה ונשענים על תשתית קיימת של רח' בן גוריון הקיים בעיר. עם הציר הליניארי מצטלב ציר נוסף ציר הולכי רגל אשר גם שורשיו נעוצים בלב הירוק של העיר הקיימת, ומרחקי ההליכה לאורכו מאפשרים קשר רגלי בין המוקדים הצבורים הפרוסים לאורכו בתחום השכונה החדשה ובתחום העיר הקיימת.בנקודת המפגש בין הצירים, מתרחש אירוע עירוני, המיוצג על ידי חלל ציבורי מוגדר ומתוחם ומאופיין בשילוב של מגורים, פעילות ציבורית ופעילות מסחרית.מנקודת המפגש מתפשטות טבעות המגדירות את רמת הציבוריות אשר הופכת ממקום ציבורי, (כיכר עירונית), דרך ריאות ירוקות – ציבורי שכונתי, ועד לאזור מגורים פרטי.השכונה כוללת מגוון רחב של צורות מגורים ומתאימה הן למשפרי דיור והן לתושבים חדשים.בגלל אופי השכונה וגודלה ביחס לעיר הקיימת אנו מאמינים ביכולתנו ליצור שינוי שיביא תנופת פיתוח ושיפור התדמית של העיר והאזור כולו.
22.9.2009
קרית מלאכי- חזון לעתיד
בכל פעם שאנו ניגשים לתכנן תכנית בניין עיר, אנו מנתחים את המצב הקיים ומשליכים את התובנות שלנו אל פוטנציאל ההתפתחות העתידית ביחס למצב הקיים.כאדריכלי הפרויקט אנו מנסים ליצור גישה חדשה אשר מסתכלת אל העתיד שאנו ביחד עם קברניטי העיר והיזמים רוצים להעניק לקריית מלאכי.אנו חיים בעידן של התפתחות מתמדת ושינוים וחידושים אין סופיים. יש צורך להסתכל לטווח רחוק, (עשר שנים ויותר), ולהבין את ההתקדמות הטכנולוגית התחבורתית האקולוגית ואת ההשלכות על צורת המגורים.אנחנו לא רוצים לצפות את העתיד אלא לתכנן אותו.סכמת התכנון מתבססת על ציר ליניארי המחבר בין שני מוקדים מרכזיים בשכונה ונשענים על תשתית קיימת של רח' בן גוריון הקיים בעיר. עם הציר הליניארי מצטלב ציר נוסף ציר הולכי רגל אשר גם שורשיו נעוצים בלב הירוק של העיר הקיימת, ומרחקי ההליכה לאורכו מאפשרים קשר רגלי בין המוקדים הצבורים הפרוסים לאורכו בתחום השכונה החדשה ובתחום העיר הקיימת.בנקודת המפגש בין הצירים, מתרחש אירוע עירוני, המיוצג על ידי חלל ציבורי מוגדר ומתוחם ומאופיין בשילוב של מגורים, פעילות ציבורית ופעילות מסחרית.מנקודת המפגש מתפשטות טבעות המגדירות את רמת הציבוריות אשר הופכת ממקום ציבורי, (כיכר עירונית), דרך ריאות ירוקות – ציבורי שכונתי, ועד לאזור מגורים פרטי.השכונה כוללת מגוון רחב של צורות מגורים ומתאימה הן למשפרי דיור והן לתושבים חדשים.בגלל אופי השכונה וגודלה ביחס לעיר הקיימת אנו מאמינים ביכולתנו ליצור שינוי שיביא תנופת פיתוח ושיפור התדמית של העיר והאזור כולו.
13.9.2009
כתבו עלינו...
מצודת אלנבי, ירושלים, מגזין עיצוב מרץ 2009
Allenby Citadel 2009
מלון כפר המכבייה, רמת גן, מגזין עיצוב אוגוסט 2008
Kfar Maccabiah 08/2008
24.8.2009
23.8.2009
הבית הרחוב הזיתים, גבעת שמואל
מיקומו של הבית ברחוב הזיתים נמצא במרחק נגיעה מכל השירותים העירוניים: מסחר, בתי ספר וגני ילדים, בתי כנסת, גנים ציבוריים וריאות ירוקות, בתי קפה וכבישי גישה מהירים לעיר הגדולה.
בתמונה: סלון דירת 5 חדרים
בתמונה: לובי הבניין
28.7.2009
אהבנו- Facade Projection
הקרנה על חזית המוזיאון לאומנות מודרנית בהמבורג.
555 KUBIK facade projection from urbanscreen on Vimeo.
"How it would be, if a house was dreaming"
The conception of this project consistently derives from its underlying architecture - the theoretic conception and visual pattern of the Hamburg Kunsthalle. The Basic idea of narration was to dissolve and break through the strict architecture of O. M. Ungers "Galerie der Gegenwart". Resultant permeabilty of the solid facade uncovers different interpretations of conception, geometry and aesthetics expressed through graphics and movement. A situation of reflexivity evolves - describing the constitution and spacious perception of this location by means of the building itself.
Production: www.urbanscreen.com
Art Direction: Daniel Rossa - www.rossarossa.de
3D Operator: David Starmann
Sound Design : Jonas Wiese
Realized with www.mxwendler.net mediaserver
A extended version of this documentation can be found here: vimeo.com/5677104
27.7.2009
אילן בגליל-בית הספר לרפואה בגליל, בר אילן
עקרונות תכנון הקמפוס:
בתכנון האדריכלי הושם דגש מיוחד על ההקשר הנופי בו בית הספר עתיד להיבנות ועל הקשר בין הפקולטה לרפואה ועולם האקדמיה בכלל לבין הקהילה והעיר צפת.
מבנה הכניסה היושב בדופן כיכר רחבה מהווה תווך בין שימוש ציבורי-אזרחי לפרטי-אקדמי.
בין הפונקציות שישולבו במבנה ניתן למצוא מרכז קונגרסים ,אודיטוריום מפואר, חללי תצוגה, מרכז ספורט, בתי קפה ולצדם מרכז הדמיה רפואי,ספריה ומנהלת הקמפוס.
בניין הכניסה הינו השער לקמפוס ותחילתו של הרחוב האקדמי.הוא משמש כקו גבול פיזי מחד,ומאפשר קשרי מבט אל ציר החינוך מאידך.
בתמונה: מבט למבנה הכניסה וחזית מבנה הכניסה.
הרחוב הפנימי הינו החוליה המקשרת והמפרידה בין חלקי הקמפוס השונים. התרחבות הרחוב והשתנותו מאפשרים שילוב ריאת ירוקות, מקומות שהיה ומפגש וחיי קמפוס ערים ומפרים.
לאורך ציר זה תתאפשר התרחבות עתידית של הקמפוס.
26.7.2009
טיטו אדריכלים
הפרויקטים הרבים שמבצעת החברה בארץ ובעולם העולם קורנים ביופיים וייחודיותם, ובו בזמן שומרים על פונקציונאליות, והינם בעלי ערך רב עבור משקיעים ויזמים מכל רחבי העולם.
אדריכלות ויזמות תחת קורת גג אחת –זוהי אמונתנו ההופכת את העבודות שלנו ליצירות העומדות במבחן הזמן.
משרד טיטו אדריכלים נוסד בשנת 1980 על ידי האדריכל סמי טיטו, הנחשב לאחד ממתכנני הערים המובילים בישראל, וכמעצב ואסטרטג הידוע בפעילותו הענפה בעולם.
יחד עם צוות מקצועי של 35 מהאדריכלים והמהנדסים המוכשרים בארץ מטפל המשרד, מזה כשלושה עשורים, בכל ההיבטים של בנייה חדשה - מתכנון אורבאני וניצול שטחים, ועד ייזום קונספטואלי, תכנון אדריכלי וניהול פרויקטים.
כיום נמנים בין לקוחות המשרד כמה מהגופים הגדולים במשק הישראלי, המגיעים ממגזרים שונים; מסחר, מבנים ציבוריים, ממשל, פנאי ומגורים. כמו כן עוסק המשרד בתכנון פרויקטים רחבי היקף במדינות שונות באירופה,ארה"ב ותת היבשת הודו.
בשנת 2010, החליטה החברה להצטרף לצמיחה כלכלית של פולין ולהקים חברת בת בפולין ששמה TITO Polska.
27.6.2009
חטיבה חדשה לתכנון מבני ציבור הוקמה בטיטו אדריכלים
המהלך נועד להקמת חטיבה לתכנון מבני ציבור, במשרדינו.
סמי טיטו, "הצטרפות משרדו של לישר, הינו צעד חשוב מאד מבחינתנו, לקראת כניסה לתחום החשוב והמאתגר, של תכנון מבני ציבור, קמפוסים אוניברסיטאיים, מבנים לתעשיות עתירות ידע, מסופי נוסעים, גשרים ועוד."
משרד לישר צבי אדריכלים ומתכנני ערים, הוקם לפני כארבעים שנה ונחשב לאחד המשרדים המקצועיים והיצירתיים ביותר בישראל.
במהלך השנים תוכננו במשרד, מבני ציבור רבים בארץ. בין השאר השתתף משרד לישר, בתכנון מסוף הנוסעים הקרקעי החדש, בנמל התעופה בן-גוריון ובהמשך, בתכנון תחנת הרכבת החדשה והראשונה מסוגה, בישראל, שהוקמה בצמוד למסוף הנוסעים בשיתוף עם אלדר אדריכלים, בפרויקט נתב"ג 2000.
בתמונה- טרמינל 3 מסוף נוסעים, נמה"ת בן גוריון. תכנון-לישר-אלדר אדריכלים בשיתוף עם som architects
בין הפרויקטים הנבחרים הנוספים אשר תוכננו במשרד לישר: תכנית אב לקמפוס החדש של אוניברסיטת בר-אילן
ברמת –גן, קמפוס המכון הטכנולוגי חולון, מרכז לימודי איזורי ע"ש ג’ו – אלון, ליד קבוץ להב, מרכזי ספורט, מבנים לתעשיות עתירות ידע, מעונות סטודנטים, ועוד.
טיטו אדריכלים בועידת ישראל לאדריכלות 2009
בתמונה: האדריכל סמי טיטו ביחד עם אדריכל העיר רמת גן- סרג'יו לרמן והאדריכל משה צור